פסיכופתולוגיה – הפרעות נפשיות

פסיכולוגים, היסטוריונים וחוקרי מקרא רבים מזהים את דמותו התנ"כית של שאול המלך כסובלת ממחלת נפש.

בספר שמואל מופיע תיאור שיכול ללמד אותנו כיצד ראו את מחלות הנפש בתקופת המקרא. המקרא מתאר ש"רוּחַ ה' סָרָה מֵעִם שָׁאוּל וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה מֵאֵת ה'" והפתרון שמוצע לשאול מעניין במיוחד: "יְבַקְשׁוּ, אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר; וְהָיָה, בִּהְיוֹת עָלֶיךָ רוּחַ-אֱלֹהִים רָעָה–וְנִגֵּן בְּיָדוֹ, וְטוֹב לָךְ".

מכאן ואילך הכל היסטוריה. אל המלך שאול מגיע בחור צעיר, כנראה ג'ינג'י, והכי חשוב "יֹדֵעַ נַגֵּן" ובכל פעם ששאול אינו מרגיש טוב, "בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל", הבחור, מנגן בכינורו "וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה". ככה פשוט. בלי ריטלין ובלי פרוזאק.

Image result for king saul

בעת העתיקה ובהמשך גם בימי הביניים, בני אדם האמינו כי התופעות שהם רואים הן תוצאה של פעולותיהם של ישויות מיסטיות לעיתים ישויות רעות ודמוניות, השולטות בעולם. הנוצרים למשל האמינו, או חזרו לאמונה הישנה, כי שד יכול להיכנס לגופו של אדם (בדר"כ אדם חוטא) ולגרום לו להתנהגויות מוזרות. היו אף שידעו לנקוט בשמו של השד שבחר להטריד את החוטאים הללו (ד"ש מהשד "בלפגור") וכדי להלחם בשד הרופאים ואנשי הדת היו עורכים טקסים לגירושו.

בלי לשלול את ההסבר המיסטי (אין לי רישיון כמיסטיקן), חשוב שנסכים מה נחשב כיום למחלה או ליתר דיוק, להפרעה נפשית (mental disorder). יש לכך השלכות משפטיות, השלכות על ביטוח בריאות וכמובן השלכות על טיפול ומניעה.

נתחיל בהגדרה של פסיכופתולוגיה כתחום שמתאר התנהגויות וחוויות פסיכולוגיות החורגות מהנורמה ועשויות להצביע על הפרעה נפשית אצל האדם. אבל הגדרה זו אינה מספיקה. אדם שהוא גאון הוא גם חריג. הוא שונה מהנורמה. וגם אם ננסה להגביל את הדיון לטווח של ה" מתחת לנורמה", עדיין נשארנו עם השאלה, כמה מתחת? טווח ההתנהגויות האנושיות הוא מאוד רחב. מהיכן אנחנו מחליטים – זהו, זאת הפרעה.

הפרעה נפשית, מכונה גם לעיתים הפרעה פסיכיאטרית או מחלה נפשית, היא דפוס של התנהגות או דפוס של חוויה (פסיכולוגית) שגורם למצוקה או לפגיעה בתפקוד. ההגדרה כוללת גם דפוס שגורם לסיכון לפגיעה בעתיד, לכאב, לנכות וגם למוות.

הגדרות כאלו אפשר למצוא במה שקרוי לעיתים התנ"ך של הפרעות הנפש, הלא הוא ה- DSM המפורסם – המדריך לאבחון (מבוסס סטטיסטיקה) של הפרעות הנפש. מטרת הספר (DSM) היא לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן (הסימפטומים שלהן) והוא כולל מאות הפרעות: מסכיזופרניה והפרעות תקשורת, דרך דיכאון וחרדה ועד שימוש בסמים ואלכוהול.

הקווים המנחים את ההגדרות כוללים ארבעה מרכיבים יסודיים שנקראים: The four D's. לא תמיד כולם מתקיימים אבל תמיד כדאי להחזיק אותם בראש.

Deviance – חריגות – מחשבות, רגשות והתנהגויות נחשבות חריגות כאשר הן לא מקובלות או לא שכיחות בחברה. קלינאים חייבים לזכור שמיעוטים לא תמיד חולקים את ערכי ונורמות הרוב. לכן, אנו מגדירים פעולות של יחיד כחריגות או לא נורמאליות כאשר אלו אינן מקובלות בתוך החברה בה הוא חי (מה לגבי מפקח על מחנה השמדה?). גם בתוך התרבות, כאשר רוח של אדם אחר או שד נכנס לגופו של האדם, מדבר מגרונו וגורם לגופו להתנהג באופן מוזר, מדובר ב"מחלה" ועל המרפא להוציא את הדיבוק ולשחרר את האדם מ- "האיחוז" אבל ההסבר יהיה שונה כנראה מההסבר שיופיע ב- DSM.

Distress – מצוקה – מצוקה מתייחסת לרגשות השליליים של האדם הסובל מההפרעה. הפרעה נפשית מסוגלת לגרום לסבל רב. יש כאן מימד סובייקטיבי חשוב. עד כמה האדם עצמו מרגיש סובל (ומה לגבי אנורקסיה – בה נערה מבקשת לכאורה להיות רזה ומוכנה לשלם מחיר יקר לשם כך?)

Dysfunction – פגיעה בתפקוד – התנהגויות לא אדפטיביות שפוגמות ביכולת של האדם להתנהל בתפקודיים יום יומיים נורמאליים כמו להתארגן לעבודה בבוקר או לנהוג. התנהגויות לא אדפטיביות אלו מונעות מהאדם לחיות באורח חיים בריא ונורמאלי (ומה לגבי מי שבוחר לשבות רעב או מי שבוחר לא לעבוד כאידאולוגיה).

Danger – סכנה – התנהגויות אלימות או מסוכנות שמופנות כלפי האדם עצמו או כלפי הסובבים אותו. התנהגויות סיכון שיכולות לרמוז על הפרעה נפשית הן ניסיונות אובדניים. באותו אופן, התנהגויות מסוכנות כלפי אנשים אחרים יכולות גם כן להתפס כ- לא נורמאליות (ומה לגבי גנבים ורוצחים?).

מהשאלות ששמתי בסוגריים אנו למדים שבהפרעה נפשית, כל התנאים, או לפחות רובם, צריכים להתקיים ביחד, במקביל.

במאמרים שלי באתר נצלול אל ההפרעה של המאה ה- 21, הפרעת הדיכאון, ונכיר לעומק דפוס מחשבות מסוכן, אך די נפוץ שנקרא: רומינציה דיכאונית.

ההרצאה בפסיכוVלוג על ADHD, מציגה דיון מרתק בשאלת קיומם של הקריטריונים שהצגנו פה בהפרעת קשב. 

מודעות פרסומת