מהי פסיכולוגיה

כולנו שמענו על זיגמונד פרויד ולרובנו יש מה להגיד (ולהתעצבן) על פסיכולוגים קליניים – באנגלית הם אף זכו לכינוי הנהדר והמעט פוגעני יש לומר: Shrink, מלשון "מכווצי מוחות". אבל כמה פעמים עצרנו לשאול ולהגדיר מהי בדיוק פסיכולוגיה? איזה מין "מדע" היא? ומה אפשר לעשות איתה?

אז בואו נעשה קצת סדר.

מהי לא?

פסיכולוגיה היא לא סוציולוגיה – הסוציולוגיה שואפת לחקור את ההתנהגות האנושית דרך בחינת ההקשר החברתי בו האדם נמצא. למשל דרך המשפחה או הלאום. כך שבעוד שהפסיכולוגיה עוסקת לרוב בפרט, באינדיבידואל, הסוציולוגיה עוסקת במערכת החברתית שסובבת את הפרט.

היא גם לא אנתרופולוגיה – למרות שאנתרופולוגיה, כמו פסיכולוגיה, עוסקת גם בבני אדם, המוקד המרכזי שלה הוא התרבות. בני אדם, בכל מקום ולאורך כל ההיסטוריה, השתמשו בסמלים כדי לראות ולעצב את עצמם ואת החברה. אנתרופולוגיה מתבוננת במשמעויות שבני אדם נותנים לעולם באמצעות מחקר על דתות, כתות, שבטים, אמנות, קולינריה ועוד. כאשר האתוס של החוקר האנתרופולוג הטוב הוא חוקר שעורך מחקר שטח, כלומר חי פרק מחייו בתוך הקבוצה אותה הוא חוקר.

מהי כן?

מקור המונח פסיכולוגיה הוא כמובן מיוונית, כלומר תורת הנפש. הנפש, או במונח המקובל במחקר ה- מיינד (Mind), סיקרנו פילוסופים משחר האנושות, אבל היא הופכת למדע עם ניסויים והכל, בשנת 1879 עם ההקמה של המעבדה הראשונה של וילהלם וונדט, מאוניברסיטת לייפציג.

כרובית.jpg

"בסה"כ כרובית…" עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך

למרות מחלוקת היסטורית בשאלה האם ה- Mind הוא ישות נפרדת מהגוף או סוג של תוצר לוואי של פעילות במוח דמוי הכרובית שלנו, ישנה הסכמה על ההגדה של פסיכולוגיה כ: תחום במדעי החברה החוקר את התנהגותם של בני אדם (יחידים) ואת התהליכים המנטאליים העוברים עליהם.

בערוץ הוידאו, ה- פסיכוVלוג, תוכלו למצוא שני סרטונים העוסקים בשאלה מהי פסיכולוגיה: הסרטון הראשון שמשמש כהקדמה כללית מציג את בעיית הגוף-נפש ואת הקושי במחקר שעוסק בתהליכים פנימיים שאי אפשר לראות. הסרטון השני (כאן למטה) מנסה לתת מענה לקושי הזה, סוקר את שיטות המחקר במדעי ההתנהגות ועל הדרך, בוחן כמה מיתוסים נפוצים בפסיכולוגיה.

מטרות הפסיכולוגיה

לתאר את ההתנהגות – לערוך תצפיות מדויקות, אשר יהפכו ל"נתונים" עליהם יתבסס המחקר. התצפיות חייבות לשאוף לאובייקטיביות ולא להיות מושפעות מנקודת המבט של החוקר. דוגמא לתצפית כזאת יכולה להיות תיעוד של כל ההתנהגויות של ילד עם הפרעת קשב בכיתה (זז בכיסא, חסר מנוחה, חולם וכו').

להסביר את ההתנהגות – אחרי שתיארנו את ההתנהגות, עלינו לנסות להסביר אותה, לגלות למה וכיצד היא מתרחשת. או במילים קצת יותר יבשות: לנסח קשר בין גורם (A) לבין התנהגות (B). עלינו להסביר האם גורמים חיצוניים בסביבה משפיעים על ההתנהגות של הפרט (למשל המורה הקשוחה) או גורמים פנימיים בתוך האדם (למשל המוטיבציה של הילד או המבנה המוחי שלו) או אולי, כלומר כמעט תמיד, שילוב של גורמים פנימיים וגורמים חיצוניים?

לנבא את ההתנהגות – עכשיו מגיעה "החוכמה הגדולה" – כעת, לאחר שגילנו תופעה והסברנו אותה, זה הזמן לבדוק אם אנחנו יכולים לנבא התנהגות עתידית. החוקר מנסח השערה שקיים קשר בין גורם A לבין התנהגות B ומנסה לבדוק אותה, קצת כמו מדען במעבדה לכימיה.

לפקח ולווסת ההתנהגות – לבסוף, מגיע החלק היישומי. לאחר שיש לנו ידע על תופעות ואנחנו יכולים לנבא אותן במידה לא רעה של דיוק, אפשר לנסות להשפיע על התנהגות אמיתית בעולם, להפעיל התנהגות (לעזור לילד עם הפרעת קשב ללמוד טוב יותר) או להפסיק אותה (ללמד מישהו להפסיק לעשן). כך, באמצעות התערבות פסיכולוגית, אפשר לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר ולשפר את איכות חייהם.

למה זה טוב? מה אפשר לעשות עם פסיכולוגיה

מחקר בפסיכולוגיה מנסה לענות על שאלות פרקטיות, יישומיות כמו גם על שאלות תיאורטיות יותר. הנה מספר דוגמאות:

שאלות יישומיות

  • (טיפול) איך כדאי לטפל באדם הסובל מדיכאון או מחרדה?
  • (התפתחות) האם השמעת מוסיקה קלאסית לעובר ברחם משפיעה על האינטליגנציה שלו?
  • (חינוך) מה הדרך הטובה ביותר ללמד ילד לקרוא?
  • (מיון) כיצד נמיין מועמדים לאוניברסיטה או לצבא?
  • (שיווק) כיצד לעצב פרסומת למוצר?

שאלות עיוניות

  • איך המידע מגיע מהחושים אל המוח
  • מה זה אינטליגנציה?
  • מה זה חלום?

בקיצור, הפסיכולוגיה משפיעה על היבטים רבים בחיינו וגם מי שאינו מתכוון להתמחות בתחום, "מרוויח":

  1. מה גורם לאנשים לחשוב ולפעול בדרך מסוימת.
  2. מה גורם לי עצמי, לבחור בחירות מסוימות, להגיב בצורה מסוימת.
  3. עד כמה הצהרות פסיכולוגיות (כותרות בעיתונים) אכן מהמנות.
  4. להיות אלופים בשיחות סלון 🙂

הזמנת הרצאות.PNG

מודעות פרסומת